אתר לזכרו של
התמים הקדוש יששכר נתן הי"ד
רב-סרן ביחידת מגלן
לרוץ קדימה - יששכר נתן
הסיפור שלנו מתחיל יום לפני שמחת תורה, במושב קטן על יד קריית מלאכי. בתוך כפר ורבורג יש איש אחד, קצין אמיץ וגיבור, ששמו יששכר. בערב שמחת תורה אנחנו פוגשים את יששכר בבית כנסת, כשהוא שמח ורוקד עם חברי ילדותו. באותו ערב רצה ליהנות מכל רגע, כאילו ידע שלא יוכל לעשות זאת שוב. לאחר הריקודים וההמולה חזר יששכר לביתו, עייף אך מרוצה, לעוד שנת לילה טובה, לקראת שבת רגועה במושב.
יששכר היה איש טוב ואכפתי כלפי אחרים. מלא אמביציה, כישרון ושמחת חיים.
מגיל מאוד צעיר הוא בנה, תיקן, החליף ושיפץ, ואפילו המתנה שקיבל לגיל 3 הייתה ארגז כלים.
כבר בגיל 7 הוא הצטרף לאבא ועזר בשיפוצים של הבית החדש. כולם ידעו שלכל בעיה הכי קטנה יש כתובת – יששכר הוא זה שתמיד חושב על פתרון מוצלח מחוץ לקופסא, מגדיל ראש, ולעולם לא מתייאש. אי אפשר הופך ל-איך אפשר, והכול בשקט ומתוך חיוך ואהבה ללא גבול.
הרגישות המיוחדת הזו של יששכר הייתה לכל אחד. כמו אותו הסיפור באחד הימים בדרכו לתלמוד תורה יחד עם חבר, ראה לפתע ילד קטן שמסתגר בצד. יששכר לא יכול היה להתעלם מהמבט הסגור של הילד וניגש לבדוק את העניין. לאחר דיבוב קצר התברר שהילד הקטן פיספס במכנסיו והתבייש להמשיך כך לכיתה שלו. יששכר ברגישות עצומה דאג לטפל באירוע ולקח את הילד עד לבית הסבתא להחליף את בגדיו.
יששכר היה איש שתמיד רץ קדימה כדי להיות הראשון. הוא נולד בקריית מלאכי, למשפחה מוכרת מאוד בחב"ד. גדל והתחנך על ערכי חב״ד, תחילה בישיבת חב"ד בקרית מלאכי, ולאחר מכן בישיבת חב"ד "המכון הטכנולוגי" שבצפת. בין לימודי הקודש הוא אף בנה יחד עם חבריו במגמת רכב, באגי.
כשהגיע לגיל עשרים ידע שהדבר הכי נכון לעשות על מנת לתרום לעם ישראל הוא להתגייס לצבא, ויותר מזה – להיות לוחם.
יששכר רצה מאוד להתגייס ליחידת דובדבן, לכן עשה גיבוש צנחנים בהצלחה רבה ולאחר מכן עשה את הגיבוש ליחידת דובדבן.
הכל נראה בטוח בדרך לשם. יששכר התכונן היטב, עבד קשה ולא הפסיק להתאמן.
הגיבוש עבר מצוין, מבחינה פיזית הוא עבר ואפילו הצטיין!
נשאר רק הריאיון האישי, ובו יששכר נכשל.
יששכר היה מתוסכל מאוד מהמצב, והתהלך עם תחושה קשה, הוא לא היה בטוח איך ממשיכים מכאן, ולאן. היה גם בכי, עצב והרגשה של פספוס, יששכר ידע בדיוק מה יש לו לתת! הוא רק לא הצליח לבטא זאת.
לבסוף, הגיעו ההשלמה והרצון להוכיח לכולם שכלום לא אבוד ואת הסיפור שלו רק הוא יכתוב!
אוגוסט 2015 גדוד 202 צנחנים
יששכר עבר 4 חודשי טירונות ואחריהם 4 חודשי אימון מתקדם מפרכים בבא״ח צנחנים. אותם יששכר סיים כמצטיין. לאחר מכן עלה לקו בגבול הצפון למשך 4 חודשים.
ב-2016 יצא לקורס מפקדי כיתות בביסל״ח (בית ספר למקצועות החי״ר), שם למד כיצד לפקד על חיילים. לאחר מכן החליט יששכר שהוא רוצה לקחת עוד אחריות ולצאת לקורס קצינים. בחודשים האלה, הוא הבין שהצבא עושה לו טוב, מפתח אותו ושיש לו הרבה מה לתת.
אבל כמו שיששכר כבר הבין, בחיים ובצבא לא תמיד הכל פשוט. לפני היציאה לקצונה יש הכנה של חודש, שאותה לא כולם עוברים. יששכר לא עבר את המכין הראשון והתאכזב. אבל שני המפקדים שלו, לחצו עליו לנסות שוב את המכין. לאחר חודש נוסף שבו האיר לו כוח ההתמדה המיוחד שלו, עבר יששכר את המכין ויצא לקורס קצינים.
לאחר 8 חודשים של קורס קצינים, סיים יששכר כמצטיין מחלקתי, ומצטיין בוחן כשירות בשם ׳לורן׳ אותו עשה בשיא מהירות חדש, אשר נשמר למשך שלוש שנים, ואודות לכך גם קיבל סיכת הצטיינות בטקס מרגש מאוד.
במרץ 2018, יששכר החל לפקד כמפקד מחלקה בבסיס הטירונים למשך כ-8 חודשים. ותוך כדי הפיקוד הוא קיבל הצטיינות בטקס מצטייני מח״ט.
לכל איש יש שם, ושם שנותנים לו חבריו – בצבא קראו לו כולם 'ישא', עדות נוספת לדרך בה התקבל בחיבה גדולה בצבא.
במהלך השירות עבר יששכר בין תפקידים רבים ויצא למבצעים שונים. באחד התפקידים פיקד על פלוגת האוהד 17 של חטיבת הצנחנים 202 כמפקד מחלקה. המחלקה שקיבל הייתה במצב מפולג, יחידה שהייתה מאתגרת מאוד. החיילים היו קבוצה שהיה קשה לפקד עליהם אבל יששכר לא ויתר ובאהבה אין סופית גיבש, חיבר ונתן לכל אחד הרגשה חמה של בית. כל אחד מהצוות הרגיש שיששכר דואג לו במיוחד! יששכר הרגיש וידע מה כל אחד צריך וכיוון כל אחד להאיר ולגדול בתחום שהוא טוב בו ולתת להם את היכולות להרגיש משמעותיים ובאמת להיות כאלה! הוא גרם לחיילים לפתח עצמאות ולהרגיש חלק, וככה הם תפקדו כמו יחידה מובחרת כי כל אחד נתן את המקסימום שלו.
יששכר כמפקד היה בעצמו מבצע, דואג, מתקן, מסדר וגם שומר. וכך, על ידי דוגמה אישית הרגיש כל חייל את האכפתיות והמסירות של המפקד ונתן את כל כולו גם לפלוגה.
כשחייל שלו שיתף אותו שיש לאימו בעיה בצנרת וביקש עצה כיצד לתקן זאת, אמר לו יששכר שהוא יגיע יחד איתו לבית אימו לפתור את הבעיה. בלי הרבה מילים, אלא במעשים! כזה היה יששכר.
יששכר המשיך לקורס קצינים וקורס מ״פים עד שהגיע לדרגת רב-סרן ביחידת מגלן, שם היה מפקד פלוגה. לאחר מכן נשלח מטעם הצבא ללימודים. מכיוון שיששכר הגיע לצבא ישר לאחר לימוד בישיבה לא הייתה לו תעודת בגרות, ולכן היה עליו לעבור שנת מכינה. האתגר היה לא פשוט, אבל יששכר התאמץ להוכיח לעצמו ולעשות את הכי טוב שלו כשבמקביל הצבא קורא לו למשימות חשובות ואף מסוכנות תוך כדי תקופת מבחנים. עם כל הקושי הצליח יששכר לסיים את השנה בהצטיינות ולהתקבל ללימודי התואר.
במשך זמן השירות וגם במהלך שנת הלימודים, המצב בבית של יששכר היה לא פשוט. אביו חלה והעתיד פתאום נראה מפחיד, המון חוסר-וודאות ואימה עטפו את משפחת נתן. אבל יששכר לא נסוג, הוא טיפל באביו, דאג למצוא רופאים מומחים ולסדר תורים, לשהות לצידו בבתי חולים ולהיות עימו בזמנים לא פשוטים. ומעולם הוא לא התלונן. כשהיה חוזר ממעצר ב-7 בבוקר והיה לו קצת זמן לישון ולצבור כוח, במקום זאת הגיע לבדוק מה שלום אבא. את הכול עשה באהבה עצומה ובכיבוד הורים מופלא.
ה-7 באוקטובר
בימים שאחרי ה-7 באוקטובר
יום שלישי, השעה 1:30 בלילה, כמה ימים לפני הכניסה הקרקעית לעזה יששכר מגיע לבקר את ההורים. אימו המודאגת שמחה כל כך, ומיד רצה להכין לו כוס קפה, אך כשחזרה היא מצאה אותו רדום על הספה.
ערב שבת – הגיע יום פקודה. "קדימה, נכנסים". הוא כתב הודעות אחרונות לכל אהוביו וכמובן שיחה לאימו ושיחה לזאת שדואגת יותר מכול, זאת שכבר שבועות לא ישנה ובקושי אוכלת מדאגה.
לאימו הייתה תחושה רעה מאז אותו יום שלישי שיששכר יצא מביתה. היא עשתה הכול כדי להיות עסוקה בחשיבה חיובית ובמעשי חסד: הפרישה חלות, נתנה צדקה, חילקה תהילים וביקשה גם מהשכנים להרבות במעשים טובים. במהלך השבת היא שלחה מגשי עוגות לבית הכנסת, וביקשה שיתפללו לזכות והצלחת החייל שלה, יששכר.
יום ראשון, 12/11/2023
יום ראשון, 12/11/2023, כ״ח מר-חשוון, יששכר נמצא בלחימה בתוך הרצועה, אמא בשיעור ספורט שגרתי של יום ראשון.
יום ראשון, יום רגוע, תחילת שבוע. הבשורה הנוראה מכול בדרך הביתה.
אמא חזרה לאיטה, ובשיחה עם חברה שיתפה בדאגה הרבה ליששכר שנמצא בעזה.
היא עלתה הבית פתחה את הדלת ופגשה בקציני צה"ל עם הבשורה הקשה: "יששכר נפל בקרבות בצפון הרצועה".
יששכר האמין בדברי המשנה "אמור מעט ועשה הרבה", כל מה שעשה, עשה בשקט ובענווה.
אם רק היה יודע כמה אנשים דיברו עליו, איך הם העריצו אותו. כמה הוא היה עוגן משמעותי, משענת חזקה ויציבה לכל כך הרבה אנשים.
יששכר היה אדם שמאמין שמעשים מדברים חזק יותר מכל הדיבורים!
ליצירת קשר ניתן לשלוח מייל ל: Sipurim202@gmail.com